אי שם במהלך שנות לימודי באוניברסיטה, בזמן שהיו חסרים לי 2 נקודות לסיום הסימסטר, מצאתי את עצמי בקורס של מוסיקה קלאסית. אני ועוד 6 סטודנטים חסרי ברירה ומזל כמוני התכנסנו בחדר המוסיקה עם המרצה הרוסייה ששכחתי את שמה ולמדנו על שופן, באך, בטהובן ושאר יוצרים גרמניים.
אם אני זוכרת טוב, אז בקורס סטטיסטיקה כבר קיבלתי ציון יותר גבוה מאשר בקורס הזה, אבל לפחות סגרתי את ה-40 נקודות לסימסטר. די מפתיע שדווקא חובבת מוזיקה, תיאטרון ותרבות בכלל כמוני, לא תעשה חיל בקורס הזה, אז אם אהיה כנה, כן התחברתי לחומר הנלמד אך כנראה שפחות למרצה המשעממת.
בכל אופן, לקונצרטים של הפילהרמונית אני בינתיים לא הולכת אבל שמעתי רבות על נפלאות הצלילים הקלאסיים. בעבודתי האחרונה הייתה לי בוסית שכשהייתה עמוסת לחצים הייתה שומעת את הקונצ'רטו לפסנתר ואני יכולתי לנשום לרווחה. הייתי ממליצה לכל עובד עם בוס עצבני לרכוש עבורו שי צנוע וערב לאוזן שישתלם רבות לשניכם. מסתבר שלא רק על בוסים עצבניים יש למוסיקה הקלאסית השפעה מבורכת, אלא גם על עוללים קטנים. במקרה של תינוק צווחני מרעב, שיעמום או סתם כי ראה יותר מדי את דץ והכבשה שושנה, ניגון "בייבי מוצארט" יכול בהחלט לסלול את הדרך לשקט ושלווה (גם אצל התינוק).
כיום, הודות ליו טיוב, אימיול ושאר תוכנות ההורדה, לא צריך ללכת לקונצרטים בתיאטרון חיפה או אפילו לטאוור רקורדס כדי להנות מיתרונות המוסיקה הקלאסית, צריך רק להתחבר לאינטרנט, להוריד את הקונצ'רטו המבוקש, לעצום את העיניים ולהירגע.
